צרו קשר:

054-4657209

​vivyshmueli@gmail.com

© כל הזכויות שמורות לויוי שמואלי

עיצוב ובניית אתרים: www.wixandme.com

איך אנחנו בוחרים במי להתאהב?

חשבתם שבחרתם את בני או בנות הזוג שלכם בזכות התכונות שלהם: יופי, טוב לב, נחמדות, חכמה, רגישות, ספונטניות, תבונה, חוש הומור, אופטימיות, יופי וסקסיות.  ... תכונות מדהימות אלו, רשמנו לפנינו כשחיפשנו בני זוג. אלא שרשימה זו עובדה בחלק אחד של המוח, אשר אינו החלק שמדריך אותנו למעשה בבחירת בני הזוג שלנו.

 

יש חלק אחר, סמוי, אשר מדריך אותנו בבחירת בני הזוג ויש לו תכנית פעולה משלו, בכל מה שקשור ליחסי האהבה שנכונים לנו. אנו מתאהבים באדם שאנו מקווים שימלא את כל צרכינו באהבה, בשמחה וברצון ורצוי גם מבלי שנבקש! אדם שאיתו אנו מרגישים שלמים ובלעדיו כדברי השיר: "אני רק חצי בן אדם". אנו מתאהבים באדם אשר יחד איתו, אנו מוצאים עניין ומתמלאים אנרגיית חיים, מרגישים חיוניים ואופטימיים ובתחושה שהכל אפשרי. האדם שאיתו נוכל להיות מאושרים, ובזכותו נזכה בכל מה שאנו זקוקים לו, וכל מה שלא יכולנו לקבל בקשרים משמעותיים אחרים, או במהלך הילדות שלנו.

 

מהו סוד המשיכה?

לפי גישת האימאגו, אשר פותחה על ידי ד"ר הארוויל הנדריקס בסוף שנות ה- 80, הלא מודע מהווה שדכן סמוי, המנחה אותנו בבחירת בן הזוג שלנו בהתאם לשני קריטריונים.

אנו נמשכים לאנשים אשר מאפשרים לנו לשחזר סביבה מוכרת או  בעלי תכונות המשלימות לתכונות שלנו.

אנו נמשכים לאנשים שמזכירים לנו, בצורה לא מודעת, את האנשים המשמעותיים, אשר  טיפלו בנו וגידלו אותנו. בדרך כלל, אנחנו בוחרים אותם על פי הדמיון לתכונות הטובות ביותר או הגרועות ביותר, שהכרנו אצל ההורים שלנו. באופן זה, בצורה לא מודעת, אנחנו מחפשים דרך לשחזר את סביבת הילדות המוכרת, שבה חווינו אהבה וקרבה. הבחירה שלנו נעשית מתוך צורך "לברוא מחדש" את נסיבות ילדותנו. מאחר וכולנו גדלנו ועברנו ילדות פחות מ"מושלמת", והיינו בקשר עם הורים שהיו פחות ממושלמים, כולנו נפגענו ולמרביתנו יש "פצעי ילדות". פצעי הילדות הם אותם צרכים שלא קיבלו מענה בילדות, ומשימות התפתחותיות אשר לא הושלמו. מתוך צורך עז לרפא את פצעי הילדות הישנים ולחוות חוויה מתקנת, השדכן שלנו, מצא את המועמד האולטימטיבי, אשר אותר על מנת לפצות אותנו על הפגיעות הרגשיות שחווינו כילדים.

מאז הילדות המוקדמת, המוח שלנו עוצב בהתאם לדפוסים שחזרו על עצמם בסביבה שבה גדלנו. כך למדנו לראות את עצמנו ואת העולם ואת מהות יחסי הקרבה. לכן למרבה הצער, לאחר תקופה מסוימת, אנו מתחילים להיות מודעים לאותם אספקטים שהם קשים או מתסכלים בקשר עם בני הזוג הנבחרים. אלו מעוררים אצלנו את פצעי הילדות הבלתי נמנעים, ואנו נוטים להתמודד איתם בצורה מוכרת על פי דפוסים שלמדנו בילדותנו.  

זוהי הסיבה שיחסי אהבה עמוקים הופכים להיות תוך זמן קצר ליחסים קשים ומתסכלים מאוד. זה הרגע שאתם אומרים לעצמכם, איך בן /בת הזוג שלכם "הפכה להיות" כמו אמא שלכם? הרי נשבעתם שלעולם לא תבחרו בת זוג כזאת! ההתנהגות של בני הזוג שלנו מזכירה שלנו את כל אותם פעמים שבהם לא קיבלנו את מה שהיינו זקוקים לו כילדים, ואנו נזכרים כמה שנפגענו.

לדוגמא, ענת, בת לאימא שסבלה תקופות ארוכות מדיכאון, ראתה את אימה  מסוגרת בחדר ואסור היה לה להפריע לה. אביה של ענת, אדם מוכשר ופעיל מאוד אשר ניסה בכל מאודו למלא את תפקידו כראש המשפחה ולמלא את כל המשימות שנפלו על כתפיו, עבד בתפקידים שחייבו היעדרות רבה מן הבית. כילדה, ענת למדה להתמודד לבדה. כאשר ענת פגשה את דורון, בחור שאפתן ונבון, היא נמשכה לאינטליגנציה, לשאפתנות ולחוש ההומור שלו. היא קיוותה כי דורון יהיה זה אשר יטפל בה ואיתו לא תחווה יותר את הבדידות אותה הכירה בילדותה. דורון, כבחור שאפתן, עבד שעות ארוכות וכאשר ענת ראתה אותו מושקע בעבודה, היא שוב חוותה את חוויית הנטישה שהכירה בילדותה. חוויה זו אף התעצמה בעקבות האינטראקציה שבין ענת ודורון: כאשר דורון היה חוזר הביתה, ענת כועסת עליו ומסתגרת – דבר שהחריף את חווית הנטישה שלה. דורון אשר ראה את הכעס וההסתגרות של ענת, העדיף להשקיע עצמו עוד יותר בעבודה, ולהימנע מלהיות בקשר קרוב עם ענת. מבלי להתכוון לכך, תגובתה של ענת עוררה אצל דורון את הצורך להתרחק מענת עוד יותר.

כאמור, מרכיב נוסף שמשפיע על הבחירה בבני הזוג שלנו הוא מה שנקרא "חלקי האני האבודים שלנו". אלו הן אותן תכונות שלמדנו כילדים שאין להם מקום ואסור לבטא אותן, כמו: כעס או שמחה, אסרטיביות, הומור, פגיעות או מיניות וספונטניות. במשפחות אשר הבעת רגשות היתה אסורה בהן, או שהסקרנות נתפסה כמאיימת, הילדים גדלים כשהם "מקפיאים" חלקים אלו, וזאת על מנת לזכות באהבת ההורים. מה הפלא, שכאשר אנו פוגשים באדם שבאופן טבעי מבטא את מה שאנו מתקשים בו, אנו מוקסמים ומתאהבים ומרגישים שלמים יותר. לאמירה, "הניגודים נמשכים זה אל זה", יש אם כך הסבר: הכמיהה להרגיש שלם מביאה אותנו לבחור בני זוג בעלי תכונות שאנחנו מאמינים שחסרות לנו. למעשה, תכונות אלו מצויות גם בנו, אך הן לא זכו להכרה ולעידוד במציאות חיינו.

לדוגמא:  עמית, שכילד למד שבטוח יותר לא להביע רגשות, והתבייש להביע את הפגיעות והנזקקות שלו, נמשך לנועה אשר מיטיבה להביע את רגשותיה ואת פגיעותה. במשפחתו של עמית מיעטו לדבר ואם דברו, הרי שלא על רגשות. עמית נמשך לשיח הרגשי שנועה יוזמת, אך עם הזמן, עמית התחיל להרגיש "לכוד" בצורך של נועה לקבלת תשומת לב, והחל לתהות האם נועה לא רואה באיזה לחץ הוא נתון בעבודתו התובענית? על כך נאמר, שהתכונה שאליה נמשכנו, הופכת להיות מקור לתסכול ומצוקה.

לסיכום

המטרה הלא מודעת של בחירת בן זוג היא לזכות במה שלא זכינו לו בילדותנו. בשל הדמיון, המסוים בין בן הזוג שלנו להורינו, יהיה לו קשה לתת לנו מענה למה שאנו כל כך זקוקים לו. מכאן, נובע פוטנציאל הצמיחה של היחסים. בני הזוג שלנו, יבקשו מאיתנו את אותם חלקים לא מפותחים, וכאשר נוכל לתת להם אותם נצמח ונתפתח בעצמנו.

לפי גישת האימאגו קונפליקט זוגי הוא חיובי, ומהווה הזדמנות לצמיחה.

היחסים הם התרפיה בהתגלמותה!

 

Please reload

  • Facebook - Black Circle
054-4657209
logo4.png