אֲנָשִׁים מִשְׁתַּמְּשִׁים זֶה בַּזֶּה כמַרְפֵּא לִכְאֵבָם. אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי
שָׂמִים עַל הַפְּצָעִים הַקִּיּוּמִיִּים שֶׁלָּהֶם,
עַל הָעַיִן, עַל הָעֶרְוָה, עַל הַפֶּה וְעַל הַיָּד הַפְּתוּחָה.
תּוֹפְסִים זֶה אֶת זֶה וְלא רוֹצִים לְהָנִיחַ.
יהודה עמיחי
האהבה הרומנטית יוצרת תקווה ומשמשת כדבק ראשוני לקשר.
התאהבות מהווה שלב ראשוני, בעל מאפיינים ייחודיים, בתהליך של יצירת קשר עמוק , קשר של אהבה. שלב ההתאהבות זכה לכינויים כמו: אהבה עיוורת ומהווה מעין "שיגעון לגיטימי". הביטוי "אני משוגע עליה" הוא ביטוי שלא פעם אנו שומעים בני זוג המתארים את עצמם בשלב זה. באנגלית הביטוי:" Falling in love" נפילה לתוך האהבה מתאר את שלב ההתאהבות. ההתאהבות היא אחת החוויות הנפלאות, המסעירות ומרגשות והמשמעותיות בחיים. תיאורים כמו: פרפרים בבטן ולהרגיש בשמיים מאפיינים את השלב הזה. אין ספק כי ההתאהבות, או האהבה הרומנטית מהווה את הדבק הראשוני ושלב משמעותי של הקשר הזוגי.
במיתולוגיה הרומית, קופידון אל האהבה והתשוקה (בלטינית: cupido" " , משמעותית "תשוקה"), יורה את חיציו אל עבר בני אדם ואלו מתאהבים מיד באהבה ללא גבולות – אהבה עיוורת. אך למעשה, בזמן ההתאהבות זה לא קופידון שיורה חץ אל ליבנו, אולי יותר נכון היה לומר שהוא יורה חץ אל מוחנו שמוצף בהורמונים וכימיקלים וגורם לנו לתחושות של אופוריה והתעלות.
הבחירה במושא האהבה שלנו אינה עיוורת. ההתאהבות אינה מקרית, כפי שניתן היה אולי להבין מתוך מה שנאמר עד כה. הבחירה נעשית בעזרת שדכן סמוי שהוא הלא מודע שלנו ועל כך ארחיב במאמר אחר. רק אסתפק ואומר שהלא מודע מכוון אותנו להתאהב בבני זוג המשלימים את צרכינו הפסיכולוגים.
מה קורה כאשר התחושה הנפלאה הזאת מתפוגגת?
שלב זה לא נמשך לעד. "שיקוי האהבה" כבר אינו מפעיל את הקסם כמו בשלב ההתאהבות. הרבה פעמים המשבר הראשון יתרחש כבר בשנה הראשונה לחיי הנישואים. זהו שלב ההתפכחות שהוא שלב טבעי ומגיע לאחר שלב ההתאהבות. אם בשלב ההתאהבות חגגנו את המשותף בינינו ונדמה היה לנו שמצאנו "נפש תאומה", הרי שבשלב הבא אנחנו מתחילים לגלות את ההבדלים. בשלב זה, בניגוד גמור לאגדות שבהן הצפרדע הופך לנסיך, אזי בחיים המשותפים נראה כאילו הנסיך הפך לצפרדע! מה שהיה נראה נחמד ומושך אצל בני הזוג שלנו פתאום הופך לבלתי נסבל. לדוגמא: הבן זוג שהיה ספונטני ויצירתי פתאום נראה כבלתי מתוכנן ולא מתחשב. בת הזוג שהיתה דואגת לכל ואכפתית נתפסת כמשתלטת וחרדתית. תכונות אלו שנמשכנו אליהן הופכות להיות מאתגרות עבורנו. אנחנו חווים אכזבה גדולה ולא מבינים "איך זה קרה". הקשר הופך להיות מקור לתסכול וכעס, האשמות הדדיות והתרחקות.
שלב מאבק הכוח כשלב התפתחותי וכמנוף לצמיחה
שלב מאבק הכוח הוא שלב התפתחותי בדרך ליצירת אהבה וקשר בוגר ומודע.
הנדריקס הארוויל, שגיבש את שיטת האימאגו, טוען כי שלב זה הוא בלתי נמנע ולמעשה זהו סימן לצמיחה שמנסה להתרחש.
הצמיחה תתרחש כאשר נלמד על עצמנו ועל בן/ת הזוג שלנו. זוהי למידה בעלת ערך ומשמעותית על מנת שנוכל לעזור ולתת מענה האחד לשני. אלא, שבשלב זה, למרבה הצער, מרביתנו, לא מצליחים להמשיך לקיים קשר אוהב ואמפטי. לא תמיד למדנו איך להישאר מחוברים כאשר אנחנו ניצבים מול מה שנתפס בעינינו כאיום. אנחנו בדרך כלל עושים את מה שלמדנו לעשות במצבים אלו וזה להאשים, לבייש, לצעוק, לבקר, להתלונן או להתעלם ולסגת. אנחנו עושים כל זאת בניסיון עקר להרגיש נראים, נשמעים ולקבל מענה לצרכינו ובעיקר להשפיע על בן הזוג שלנו להשתנות או לראות את הצד שלנו ולא את שלו.
לפי גישת האימאגו, המעבר לזוגיות מודעת מחייב הכרה של הצרכים הנמצאים בבסיס התסכול של בני הזוג שלנו והבנה שמקור התסכול הוא בהיסטוריה האישית של בן הזוג שלנו ודפוסי ההישרדות אותם הוא מביא איתו לזוגיות.
תהליך זוגי מיטבי, מאפשר לשני בני הזוג מסע התפתחותי וצמיחה.
זוהי למעשה המטרה של טיפול זוגי לפי גישת האימאגו.